#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תיקנו ליטול ידיו בכלי?	"כתב הרשב&quot;א בחולין בשם הבה&quot;ג דאסמכוה רבנן על מי חטאת א&quot;נ על קידוש ידים ורגלים [דשולחנו של אדם במקום מזבח (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;)] (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן קנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה מין כלי כשר לנטילת ידים?	"כל מינים כשרים אפי&#x27; מין שאינו מקבל טומאה [וכולם כשרים נמי למי חטאת (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)]"	סימן קנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בספוג 2) בכוס חד פעמי 3) בכוס של חוליות 4) בקליפה של אבטיח?	"1) אינו כלי (פרה פ&quot;ו מ&quot;ג, שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;) 2) האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; ל&quot;ט) משמע דהוי כוס גמור ומותר ליטול בו את ידיו, אלא שאינו כוס נאה ולפיכך אינו לכתחילה להשתמש בה לכוס של ברכה, וכעין זה פסקו השבט הלוי, והאז נדברו (ח&quot;ו סי&#x27; מ&quot;ח), והציץ אליעזר (חי&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ג). מאידך גיסא, המנח&quot;י (ח&quot;י סי&#x27; כ&quot;ג) והאור לציון (ח&quot;ב פי&quot;א) מחמירים כיון שדעתו לזרקו אבל אם מייחדה להשתמש בה תשמיש קבוע שפיר דמי (מ&quot;ב דרשו) 3) כשר לנט&quot;י ובלבד שהם מהודקים והמים אינם יוצאים מביניהם (רשז&quot;א, מ&quot;ב דרשו) 4) כפשוטו הוי כלי כדמבואר בפרה (פ&quot;ה מ&quot;ג), אך יש להסתפק בזה כיון שנרקבת לאחר זמן (עי&#x27; חשוקי חמד ב&quot;ק ע&quot;ז, מאיר עוז עמ&#x27; 107)"	סימן קנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור כלי?	צריך להחזיק רביעית [ונפק&quot;מ כשנוטל משירי טהרה דאז א&quot;צ רביעית מים (ביה&quot;ל ד&quot;ה וצריך)]	סימן קנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור נקב לפסול כלי לנטילת ידים?	"נקב ככונס משקה {ומשמע בלי דוחק אלא הנקב יהיה ע&quot;ג המים}, ואם מים יוצא ממנו טיף אחר טיף בידוע שהוא ככונס משקה (גמ&#x27; נדה מ&quot;ט ע&quot;א, ב&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [ומה שכתב המהרי&quot;ק דשיעורו כעדשה היינו לחומרא שיהיה חיבור למעין ויהא מותר לטבול ידיו בו אבל לא לקולא (ב&quot;י)] "	סימן קנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגבי השיעור נקב, האם איכא חילוק בין מין הכלי?	אע&quot;פ דלגבי טומאה לא נטהרו מטומאתן בשיעור כונס משקה אלא בכלי חרס, מ&quot;מ לגבי נטילת ידים מחמירים דלא חשיב כלי בשיעור זה בכל מינים (ביה&quot;ל ד&quot;ה בטל)	סימן קנט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ניקב כלי חרס 1) כיוצא משקה 2) ככונס משקה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-168503c73676f110de1e324b54474c6e9e2df063.jpg"">"	סימן קנט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשמייחדו לזיתים?	"הטור כתב בדעת הסמ&quot;ק בפי&#x27; א&#x27; דאז הוי כסתימה ממש {וצ&quot;ע דלפי&quot;ז למה כתב הסמ&quot;ק ובלבד שיחזיק כשיעור רביעית למטה}, ובפי&#x27; ב&#x27; דאז דינו ככמוציא משקה [דלפי הסמ&quot;ק לשיטתו דוקא אם יש תחתיו כשיעור רביעית וגם נוטל דרך נקב, ולפי הרא&quot;ש יהא מותר אפי&#x27; דרך פיו], אבל השיג עליו הטור לחלק בין טומאה לנטילה ודינו כמוציא משקה. והביה&quot;ל (ד&quot;ה בטל) פסק דאם רוצה להקל כהסמ&quot;ק אין להקל יותר משיטת סמ&quot;ק גופה ויש ליטול דרך נקב ודוקא אם יש תחתיו רביעית, ומ&quot;מ מסיים המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) דאע&quot;פ דמותר ליטול דרך נקב שיוצא בקילוח [ובלבד שאינו כמוציא זית דאז יהיה פסול לגמרי (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;)] אפ&quot;ה הביא מהחיי&quot;א דלכתחילה נכון להדר שיהיה הכלי שלם. [ועי&#x27; בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27; - י&quot;ב) דמאריך לבאר דבעיקר הסוגיא תלוי אי אזלינן בתר הלכות טומאה וטהרה (סמ&quot;ק, רשב&quot;א , רמב&quot;ם) או כל כלים נפסלים ככונס משקה (רא&quot;ש, טור), ע&quot;ש]"	סימן קנט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שאינו מחרס?	"סתמא הוי כמו כלי חרס שייחדה לזיתים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן קנט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נסדק הכלי 1) של חרס 2) של מתכת 3) של זכוכית?	"1) לפי הב&quot;ח פסול אפי&#x27; אם רק כמוציא משקה ויש תחתיו רביעית משום דבנסדק עתידה להסדק כולה [אבל משמע דאם אינו מוציא כלום כשר (הר&quot;י באק)], אבל הט&quot;ז ס&quot;ל דדינו כנקב, והכריע החיי&quot;א דבדליכא כלי אחר יש לסמוך על הט&quot;ז (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) מקיל לגמרי 2) לכו&quot;ע דינו כנקב כיון דחזקים הם (מ&quot;ב שם) 3) אפי&#x27; אם אינו מוציא כלום אין ליטול בה אם א&quot;א לקבל חמין כצונן (מ&quot;ב שם) [והביה&quot;ל (ד&quot;ה כיון) מסתפק בזכוכית שתשמישו תמיד בצונן אם משערינן בחמין כלל {ומ&quot;מ נראה פשוט דאם אין בה סדק כלל אבל אינו יכול לקבל חמין מחמת דקותו בודאי חשיב כלי}]"	סימן קנט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשנסדק לרוחב הכלי?	"במ&quot;ב דרשו הביאו בשם הגר&quot;מ גיפטר זצ&quot;ל דכשר, וכן ראינו לגבי שופר (שו&quot;ע סי&#x27; תקפ&quot;ו סעי&#x27; ט&#x27;)"	סימן קנט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד סותמים הנקב?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דבכל כלים מהני לסתום במינם, ועוד יכול לסתום כלי חרס בזפת, ולא מהני טיט וסמרטוטין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) {עי&#x27; בביה&quot;ל (ד&quot;ה כיון), ונראה דתלוי במציאות אם הוא סתימה מעליא (בית אפרים סי&#x27; נ&quot;ג) [וכתב החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) דצריך להיות כדרך האומנים]}"	סימן קנט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול ידיו במגופת כלי?	"איתא בגמ&#x27; חולין (ק&quot;ז ע&quot;א) דמותר דוקא אם תיקנה, ופירש&quot;י דחקקה כשיעור רביעית, והשיגו תוס&#x27; עליו דפשיטא אלא פירשו דתיקנה שיעמוד בלא סמיכה ויחזיק רביעית, והמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מהרשב&quot;א דפי&#x27; דכיון דאינו עשוי להחזיק מים צריך לייחדה לקבלה [וזהו תיקנה], והביא הר&quot;ש דמוסיף דלא די ביחוד לחוד אלא צריך תיקון מעשה, ועל פי זה תי&#x27; הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) שיטת רש&quot;י דצריך להוסיף עוד חקיקה כדי שיהיה שינוי מעשה לקבל מים. למעשה השו&quot;ע פסק כתוס&#x27;."	סימן קנט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכיסוי כלי שמחזיק רביעית?	"מעיקר הדין קיי&quot;ל דכשר [כיון דעשוי לפעמים לקבל משקין ואינו דומה לשק וקופה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)], אבל יש מחמירים לחוש להרשב&quot;א לייחדה בהדיא לקבלה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) [אבל לא חיישינן להר&quot;ש [ורש&quot;י] דבעי מעשה ממש, דאפי&#x27; ייחוד הוי חומרא בעלמא, ועוד אינו מוכח דזהו שיטת הר&quot;ש (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א)], אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) מחמיר שצריך לעשות תיקון מעשה."	סימן קנט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבר כלי שמחזיק רביעית אם השבר 1) מדופני הכלי 2) משולי הכלי?	"1) אין להקל אלא אם ייחדה לתשמיש [ודלא כהחיי&quot;א דמקיל בדליכא כלי אחר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)] (מג&quot;א סס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) 2) יש להקל אם ליכא כלי אחר, ובלבד שיטול דרך שפת הנמוכה (מ&quot;ב שם)"	סימן קנט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ניקב כלי זה נקב שמוציא משקין?	פסול לגמרי דאין עושין גיסטרא לגיסטרא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)	סימן קנט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי גמור שיש פגימה על שפתו?	"בודאי מותר ליטול בה לכתחילה אלא שצריך לדקדק שיצא המים דרך הפגימה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז) {וזה עדיף משבר כלי משולי הכלי}, ואם הוא פגימה קטנה מבואר לקמן בשעה&quot;צ (סי&#x27; קפ&quot;ג ס&quot;ק י&quot;א) בכוס של ברכה דלפי הא&quot;ר השיעור הוא כדי חגירת הציפורן, והפמ&quot;ג כתב דהוא חומרא יתירא, אבל לענין נטילת ידים לא הוזכר שיעור זה [וביאר במ&quot;ב דרשו דהוא דין דוקא בכוס של ברכה שצריך להיות דומה למזבח (א&quot;ר) א&quot;נ צריך כוס נאה (אג&quot;מ)]"	סימן קנט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שע&quot;י סמיכה מחזיק כמה רביעיות ובלא סמיכה רק רביעית אחת?	"כשר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), אמנם כתב הגר&quot;ז (סעי&#x27; ז&#x27;) דאינו יכול ליטול מכלי זה יותר מרביעית אחת שהמים היתירים אינם באים מכח כלי, וע&quot;ע במאיר עוז (עמ&#x27; 115) שרוצה לחלוק על הגר&quot;ז. {ויש לעיין אם צריך לשפוך המים מהצד שהוא אוחז המים בלא סמיכה דהרי צד השני אינו כלי בלא סמיכה}"	סימן קנט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם תחילת תיקונו היתה להחזיק רביעית ע&quot;י סמיכה?	כשר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)	סימן קנט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול 1) בחמת וכפישה 2) שק וקופה?	"1) [הם נאדות של עור] אם תיקנן בית מושב כשרים [וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) דאלמלא התיקון אין להם חלל, משא&quot;כ סתם כלי שעשוי להחזיק משקים לא בעי תיקון כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)] [והחזו&quot;א רצה לפרש דלא כהראשונים דהכא מיירי בחמת וכפישה הפחותים וצריכים תיקון] 2) אפי&#x27; אם תיקן בית מושב להם וגם זפתן בזפת אפ&quot;ה אינם כשרים לנטילת ידים לפי שאינם עשויין לקבל משקין"	סימן קנט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכובעים של לבדים [כשהם קשים]?	כתב הסמ&quot;ק דבשעת הדחק כשרים כיון דעוברי דרכים רגילים לשתות בהם, אכן המהרש&quot;ל השיג עליו וס&quot;ל דהוי כמו שק וקופה שאינם עשויים לקבלה כלל, ועוד כתבו החיי&quot;א והפמ&quot;ג דבזמן הזה אין עוברי דרכים שותים מהם, ולמעשה בדליכא כלי אחר יטול בלא ברכה וגם יכרוך ידיו במפה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)	סימן קנט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שתחילת תיקונו היתה להחזיק מים?	"אפי&#x27; אם אינו יכול להחזיק המים אלא ע&quot;י סמיכה כשר לנטילת ידים"	סימן קנט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שיש נקב אחד למעלה 1) והרבה נקבים קטנים 2) ונקב אחד גדול, למטה?	1) אע&quot;פ שהט&quot;ז (ס&quot;ק ז.) הביא המהרש&quot;ל דפוסל, קיי&quot;ל כהרא&quot;ש וטור ושו&quot;ע דס&quot;ל דכשר (ביה&quot;ל ד&quot;ה מלא) 2) מסתימת השו&quot;ע משמע דכשר, אבל הרמב&quot;ם משמע דפסול, ולכתחילה יש להחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג, ביה&quot;ל שם)	סימן קנט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכח גברא בכלי הנ&quot;ל?	"1) צריך לומר שהוא מגביה אצבעו וחוזר וסותמו כמה פעמים&lt;br&gt;2) יתכן דמה שהוא אוחז הכלי ע&quot;ג ידו נחשב ככח גברא וכמ&quot;ש בתפארת ישראל (ידים פ&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ג) לגבי הטה החבית, וכן אשכחן כה&quot;ג בשו&quot;ת אור לציון לגבי לחיצת הכפתור שהוציא מים, אכן הוסיף הר&quot;י באק דזהו דוקא אם בתחילה הגביה את אצבעו ואח&quot;כ הביא הכלי למקום שצריך ליטול את ידיו שמעשה ראשונה בא ע&quot;י כח גברא אבל אם בתחילה הביאו למקום שהוא צריך ליטול ורק אח&quot;כ הגביה את אצבעו יתכן דאין זה כח גברא מה שהוא אוחז הכלי בידו וכמ&quot;ש בתוס&#x27; שבועות (י&quot;ז ע&quot;א) לגבי לבישת כלאים דאם עשה מעשה בתחילה ללבשו אז נמשך כל היום האיסור לבישה משא&quot;כ אם אחרים הלבישוהו אז אינו נחשב לבישה מה שהם מונחים על גופו, וצ&quot;ע לדינא}"	סימן קנט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שיש בו דד חצי עגולה 1) שהולך למעלה מהכלי 2) ששוה להכלי 3) שנמוך מהכלי?	"1) יטול משפת הכלי ולא מהדד [דלא כהיעב&quot;ץ דמקיל בזה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו)] 2) מותר ליטול מכל הכלי 3) רק יטול דרך הדד [והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד) הביא מקילין בזה, אבל החזו&quot;א כתב דאינם מובנים. וע&quot;ע במג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דהביא בשם השל&quot;ה דאין נוטלין דרך דד דלא נעשה לקבלה, והקשה עליו מהכיור, ותי&#x27; דשאני הכא דהוא חצי עגולה]"	סימן קנט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשפופרת שבולט למעלה משפת הכלי?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד) הביא מח&#x27; בדבר זה, אבל החזו&quot;א כתב דאינו מובן הצד להתיר"	סימן קנט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחבית שיש בו 1) ברזא 2) יתד בלמטה שתוחב להוציא מים?	"1) יכול ליטול ידיו דרך ברזא או דרך פי החבית שמתחילה נעשה לקבל ע&quot;י כך (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) [ומ&quot;מ כשנוטל דרך פיו צריך ליזהר שיסגור הברזא (חזו&quot;א סי&#x27; כ&quot;א ס&quot;ק ט&#x27; בשם החת&quot;ס)] 2) יכול ליטול ידיו דרך היתד, אלא שצריך ליזהר להחזירו בכל שפיכה ושפיכה כדי שיהיה כח גברא, וגם צריך ליטול ברביעית בבת אחת על היד (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) [כדי שלא ידבק מים טמאים של ידיו על היתד (מג&quot;א סי&#x27; קס&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) {אבל לכאורה יש עוד עצה ליטול כל יד ב&#x27; פעמים ועי&quot;ז נטהרו המים}]"	סימן קנט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שניקבה, ואח&quot;כ תיקנה ע&quot;י ברזא?	"עכשיו הוא כשר (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)"	סימן קנט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המים מטפטף דרך הברזא?	דינו כנקב בכלי, ואם הוא כלי חרס פסול לכתחילה [כשיטת הסמ&quot;ק] ואם הוא משאר מינים כשר דרך הנקב אם מחזיק רביעית תחתיו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)	סימן קנט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נוטלים ידים ע&quot;י 1) חפניו של חבירו 2) שפיכה מיד לחבירו 3) ע&quot;י שפשוף יד בחבירו?	"1) רוב מפרשים ס&quot;ל דאפי&#x27; לר&quot;ת לא מהני כיון דלאיש זה לא היה מעולם בכלי, אבל הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) ס&quot;ל דלר&quot;ת מהני אפי&#x27; בחפניו של חבירו אם בא לידיו ע&quot;י כלי 2) בזה התיר ר&quot;ת היכא דהמים טהורים [כגון שנטל ברביעית או נטל ב&#x27; פעמים (שו&quot;ע, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ג), וגם נטל כל ידו ולא רק פיסת היד (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג)] כיון דבא מכח כלי, אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל דאפי&#x27; בכה&quot;ג לא מהני 3) מב&quot;י משמע דאפי&#x27; בכה&quot;ג התיר ר&quot;ת היכא דכוון מתחילה ליטול שתי ידיו, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ב) הביא מאחרונים דאפי&#x27; ר&quot;ת מודה כאן דלא מהני "	סימן קנט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קיי&quot;ל כר&quot;ת?	"המהרש&quot;ל ס&quot;ל דאינו יכול לסמוך על ר&quot;ת אפי&#x27; בדיעבד, אבל הרמ&quot;א מקיל בשעת הדחק ומ&quot;מ כשמזדמן לו מים יטול שנית בלא ברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה) {ומשמע דכשסומך על ר&quot;ת אינו יכול לברך דהרי רוב הפוסקים חולקים על ר&quot;ת (עי&#x27; מאיר עוז דמסתפק בזה)}"	סימן קנט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם החזיק ידיו זה למעלה מזה ונוטלין על שניהם כאחת?	"מבואר לקמן (סי&#x27; קס&quot;ב סעי&#x27; ה&#x27;) דמהני (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן קנט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השופך מים לתוך הצינור, האם מהני לטבול ידיו לתוך המים שבצינור 1) מצד נטילה מכלי 2) מצד טבילה 3) מצד נטילה בתוך כלי?	"1) אם בא מכלי כשר מהני סמוך למקום שפיכת הכלי (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז) 2) בזוחלין בודאי לא מהני (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ז), ובמכונסין לפי הראב&quot;ד מהני במ&#x27; סאה של מים שאובין אבל רבים חולקים עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט) 3) לא מהני דהצינור אינו כלי"	סימן קנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור להסמיך ידיו להמי נטילה?	הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א) מסתפק בהשיעור, אבל משמע מרבינו יונה דהוי כמו השיעור בחולין (ט&quot;ז ע&quot;א) שהוא סיבוב אחד, ועוד כתב הא&quot;א מבוטשאטש דאין חוששין להמים ההולכים אחורי הכלי [ולפי&quot;ז מיישב המנהג לשפוך המים על סוף פיסת היד ולא חיישינן להשיטה דמקום נטילה מתחיל מקשרי אצבעותיו וא&quot;כ הוא רחוק ממקום שפיכת המים, וראיתי במ&quot;ב דרשו מי שמפקפק בזה] {ולכאורה צ&quot;ב לפי היד רמ&quot;ה (סנהדרין ע&quot;ז) שחולק על רש&quot;י למה אינו יכול להרחיק את ידיו ממקום שפיכת המים, ואולי נהי דהוי כח גברא אבל אינו כח כלי (וכן מדויק קצת במ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), וצ&quot;ע}	סימן קנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לעשות המשכה על המים קודם שהגיעו להצינור?	"אם נמשכו ג&#x27; טפחים קודם שהגיעו לצינור מהני בדאיכא מ&#x27; סאה מכונסין בתוך הצינור [ואינם שאובין בתוך הצינור דהצינור אינו כלי דלית בה ד&#x27; דפנות (תוס&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;) א&quot;נ הוי מחובר לקרקע (רמב&quot;ן, מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מחה&quot;ש), ואע&quot;פ שלטבילת גופו מחמירין להצריך רוב מים כשרים אפ&quot;ה מקילין לנטילת ידים לסמוך על השיטה דכשרים בכולו נמשכים ומ&quot;מ כיון דמקילין לגבי המשכה לא מקילין לסמוך על השיטה דסגי ברביעית אלא לכו&quot;ע מודי דכאן צריך מ&#x27; סאה] (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27; - מ&quot;ב) "	סימן קנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המקור דבעינן כח גברא?	"ילפינן מ&quot;והזה הטהור&quot; (הגהות מיימוניות, ב&quot;י), והציץ אליעזר הביא תרגום יונתן על הפסוק ורחצו אהרן ובניו ממנו (שמות ל&#x27;, י&quot;ט) דהיו נוטלים בכלי מים מן הכיור."	סימן קנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש נקב בדלי ששופך המים לצינור?	"לגרסת רש&quot;י ותוס&#x27; בגמ&#x27; חולין (ק&quot;ז ע&quot;א) מהני לטבול ידיו לתוך הצינור, לפי תוס&#x27; סגי בנקב ככונס משקה [אע&quot;פ דלטבילת גופו ניצוק אינו חיבור ובפרט כשהוא רק טיף אחר טיף, וגם בעי שפופרת הנוד מ&quot;מ לנטילת ידים הקילו] ולפי המהרי&quot;ק בעי כשיעור עדשה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד) [וכפשוטו לא בעי מ&#x27; סאה בהצינור, אכן כתב רבינו ירוחם דבעי מ&#x27; סאה בהצינור (ב&quot;י)], ולפי גרסת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם ליכא ראיה דמותר לטבול ידיו כלל [ומ&quot;מ מודים בניצוק רחב דהוי חיבור (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז), וצ&quot;ע מנלן]. ולמעשה, פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ז) דבשעת הדחק יש לסמוך על רוב הפוסקים המקילין {ומסתמא לא יברך}, ומ&quot;מ כשמזדמן לו עוד מים יטול פעם שנית בלא ברכה {וה&quot;נ משמע דבפעם ראשונה לא בירך דאל&quot;ה פשוט דלא יברך פעם אחרת}"	סימן קנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא נמצא בספינה וליכא כלי כשר?	"יגביה מים ע&quot;י הכלי ויטבול ידיו בתוך הניצוק ומהני בתורת טבילה (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה) {ומיירי במים מתוקים שאלמלי יהיה לו כלי כשר יכול ליטול את ידיו כרגיל, אכן א&quot;כ יהא פסול משום זוחלין אלא י&quot;ל דמיירי במי מלח והוי כמעיין דכשרים בזוחלין וצ&quot;ל כמ&quot;ש המנח&quot;י דאם יהיה כלי שלם צריך להרתיח המים תחילה}"	סימן קנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במשאבה (פאמ&quot;פ) המחובר למעיין?	"אינו יכול ליטול ידיו בו כרגיל דאינו כלי [וגם אינו כח גברא (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; ד&#x27; ס&quot;ק י&quot;ז)], ומ&quot;מ יכול לשאוב ביד אחת וישים שניה סמוך לארץ ומהני מדין טבילה, אבל אם משים ידו למעלה מן הארץ הוי כאילו טובל בכיפין ולא מהני (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז) {משא&quot;כ בספינה מהני דלאחר שהניצוק מחובר להים יכול לטבול ידיו אפי&#x27; באמצע הניצוק, דהיסוד דכיפין הוא שלא יהיה שום אויר בין ידיו להמים שלמטה (הר&quot;י באק)}, אכן החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ג ס&quot;ק יא) ס&quot;ל דאינו יכול לטבול ידיו ע&quot;י משאבה. "	סימן קנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין בדבר המחובר לכותל שיש בה ברזא, העשויה 1) מאבנים 2) מכלי?	"1) אינו כלי ואינו יכול ליטול ידיו דרך ברזא, ומ&quot;מ כתב הפמ&quot;ג דיכול לטבול ידיו לתוכו אם יש בה מ&#x27; סאה והם אינם שאובים 2) הוי כלי ויכול ליטול ידיו דרך הברזא (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח - נ&#x27;)"	סימן קנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברזא הקבועים בבתים בזמנינו?	"כתבו הפוסקים דאין עליהם שם כלי ולא מהני לנטילת ידים (מ&quot;ב דרשו) [ואף לטבילה לא מהני דאינו מחובר למעיין (פסק&quot;ת אות י&quot;ט)], אמנם במטוס מצדד החשוקי חמד (ב&quot;ב ס&quot;ו ע&quot;א) דהוי ככלי גדול ומהני לפתוח ולסגור הברזא (מאיר עוז עמ&#x27; 135)."	סימן קנט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול ידיו לתוך כלי מלא מים?	"הבה&quot;ג ס&quot;ל דמהני לנטילה [לפי תוס&#x27; משום דס&quot;ל דלא בעי כח גברא, ולפי הריטב&quot;א משום דס&quot;ל דשכשוך הוי כח גברא (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ב - נ&quot;ג) {אבל עצם ההכנסה למים אינו כח גברא דאינו ניכר שהוא נטילה}], אבל רוב ראשונים חולקים על הבה&quot;ג [דס&quot;ל דבעינן כח גברא, ועוד ילפינן מהכיור דאינו יכול לטבול ידיו לתוך הכיור כדאמרינן בזבחים כ&quot;א ע&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד)]. למעשה, כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;א) בשם המהרש&quot;ל דאינו יכול לסמוך על הבה&quot;ג אפי&#x27; בשעת הדחק, אבל השו&quot;ע פסק דיכול לסמוך עליו בשעת הדחק [וגם יכרוך מפה על ידיו (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו)] ואם נזדמן לו מים אח&quot;כ יטול בלא ברכה (ביה&quot;ל ד&quot;ה נוטל) [דלא כמהרש&quot;ל דס&quot;ל דצריך לחזור ולברך]"	סימן קנט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם סומך על הבה&quot;ג האם יכול לברך על נטילה זו?	"הקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) על מה שכתב השו&quot;ע דאין לברך פעם שנית, הרי ממ&quot;נ יצא ידי חיוב נטילה והו&quot;ל לברך, ותי&#x27; דיכול לברך על פעם ראשונה כשסמך על הבה&quot;ג כיון דעלה לו הנטילה להתירו לאכול, אבל הקשה עליו רע&quot;א הרי בסי&#x27; י&quot;ב ראינו דמתירין לו לילך בציצית אלו על בגדיו ומ&quot;מ אינו יכול לברך עליו {ולגבי קושיית המג&quot;א י&quot;ל ע&quot;פ הדגול מרבבה דאפשר דמיירי אחר שבירך המוציא דשוב אינו יכול לברך}, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ו) דהסומך על הבה&quot;ג לא יברך על נטילה זו, וכן הסכימו הגר&quot;ז והחיי&quot;א, ומ&quot;מ יכול לברך פעם שנית אם הגיע לו מים קודם ברכת המוציא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&quot;ב)."	סימן קנט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם טובל ידיו בכלי שיש בו מ&#x27; סאה?"	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) הביא מהב&quot;ח דמהני [אפי&#x27; אם לא ס&quot;ל כהבה&quot;ג (מחה&quot;ש)], אבל למעשה פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ד) דאפי&#x27; בכה&quot;ג לא מהני [והראב&quot;ד ס&quot;ל דמהני טבילה במ&#x27; סאה דשאובין דוקא בקרקע ולא בכלי]"	סימן קנט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לטבול ידיו בצינור?	"מבואר בגמ&#x27; דלא מהני [אלא סמוך למקום שפיכה], ויש לזה כמה ביאורים למה לא מהני לפי הבה&quot;ג:&lt;br&gt;1) תוס&#x27; והרא&quot;ש סברי דאינו כלי&lt;br&gt;2) ועוד תי&#x27; הב&quot;י (תירוץ שני) דהסוגיא קאי כר&#x27; יוסי דס&quot;ל דבעי כח גברא, והבה&quot;ג פסק כת&quot;ק דס&quot;ל דלא בעי כח גברא&lt;br&gt;3) אע&quot;פ שהוא כלי, מ&quot;מ נראה כאילו הוא טובל בשאובין (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, דרישה, פמ&quot;ג, עולת תמיד, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב, ביה&quot;ל ד&quot;ה מפני וד&quot;ה אם)&lt;br&gt;4) מיירי בחיברו ואח&quot;כ חקקו ולא היה שם כלי עליו מעיקרא (לבוש, גר&quot;א, ביה&quot;ל שם ושם)"	סימן קנט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הבה&quot;ג האם יכול לטבול ידיו בכלי זה אחר זה?	"כתב החזו&quot;א (סי&#x27; כ&quot;ג ס&quot;ק ב&#x27;) דלא מהני דכבר נפסלו המים משום מי רחיצה {דאינו יכול ליטול ידיו במים שכבר נטלו בו את ידיו}"	סימן קנט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הטה חבית ע&quot;י ברכיו?	"אם מנענע בברכיו בכל שפיכה מהני לכו&quot;ע (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, דגול מרבבה), ואם הטה אותה בברכיו פעם אחת דינו כלקמן בסעי&#x27; י&#x27; דהוי מח&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ט) {ואין זה כמכסה את הדם ברגליו דהוי ביזוי מצוה (שבת כ&quot;ג ע&quot;א) דהתם ברגליו והכא בברכיו}"	סימן קנט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם החבית מוטה על הארץ מאיליה?	"כתב השו&quot;ע דלא מהני [ותמה רע&quot;א למה לא מהני סמוך למקום השפיכה לפי הבה&quot;ג דס&quot;ל דלא בעי כח גברא אלא כח כלי, ותי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) דלפי ההסביר של הריטב&quot;א בדעת הבה&quot;ג ניחא דבאמת גם הבה&quot;ג ס&quot;ל דבעי כח גברא אלא דס&quot;ל דשכשוך הוי כח גברא אבל הכא שהוא מוטה על הארץ מאיליה לכו&quot;ע לא מהני. אכן, לפי הראשונים דביארו הבה&quot;ג דלא בעי כח גברא ה&quot;נ מהני, וכ&quot;כ הרשב&quot;א והגר&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ב), ולמעשה כתב הביה&quot;ל דאפי&#x27; אם רוצה להקל כדעת הבה&quot;ג ליטול ידיו בתוך הכלי אין להקל בציור זה כשהוא מוטה מאיליה על צדו]"	סימן קנט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוטלין את ידיו בכלי שיש בו ברזא?	"מסירה ומחזירה וחוזר ומסירה דכל שפיכה ושפיכה חשיב ככח גברא [והמג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) הביא שיטת המהרש&quot;ל דמקיל בהסרה אחת לאותו אדם, אבל לאדם אחר צריך להחזירה, והמג&quot;א השיג עליו. ובדעיבד אם נטל כזה פסק הביה&quot;ל (ד&quot;ה בכל) דאינו חוזר ומברך על הנטילה שניה אפי&#x27; באיש אחר דהרי כתב הגר&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ד) דלפי הרמב&quot;ם יצא]"	סימן קנט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברזא שצריך ללחוץ הכפתור כל זמן השפיכה?	"כתב האור לציון (ח&quot;ב פמ&quot;ו תשובה ג&#x27;) דכל מים היוצאים נחשבים ככח גברא (מ&quot;ב דרשו) [וכן משמע מתפארת ישראל ידים (פ&quot;א אות ל&quot;ג) אלא דהוא רצה לומר בציור זה פליגי בה הת&quot;ק ור&#x27; יוסי, ולפי&quot;ז יש מקום להחמיר כמו שמחמירים בקוף]"	סימן קנט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אדם הטה החבית לארץ והיא שופכת כל היום מחמת הטייתו?	"תנן בידים (פ&quot;א ה&quot;ה) דלפי הת&quot;ק מהני ולפי ר&#x27; יוסי לא מהני, וביאר הר&quot;ש שתי פירושים בדעת הת&quot;ק, א&#x27; ס&quot;ל דזה נחשב כח גברא [או לכל הפחות כח הנותן] משא&quot;כ כששופך מים לצינור דפסק הכח גברא א&quot;נ הת&quot;ק ס&quot;ל דלא בעי כח גברא, והב&quot;י הביא דרוב ראשונים פסקו כר&#x27; יוסי דלא מהני להטות החבית, והרמב&quot;ם פסק כת&quot;ק דמהני [דס&quot;ל דבעי כח נותן וס&quot;ל דפי&#x27; א&#x27; בר&quot;ש דזה נחשב ככח נותן (ב&quot;ח), ולאפוקי משיטת הבה&quot;ג דס&quot;ל דלא בעי אפי&#x27; כח נותן (גר&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ד)], ופסק השו&quot;ע דלנטילת ידים אזלינן לקולא, אבל הדרכ&quot;מ מחמיר. וכן פסק הביה&quot;ל (ד&quot;ה עלתה) דטוב להחמיר לכתחילה ע&quot;פ הפוסקים דמחמירים בקוף וכמ&quot;ש הגר&quot;א (שם), אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ג) מקיל כהמג&quot;א ושאר הפוסקים דס&quot;ל דכשהטה החבית על צדה לכו&quot;ע מהני לנטילה [שהראשונים דפסקו כר&#x27; יוסי ס&quot;ל דמיירי כשהטה החבית מאיליה אבל אם הטה ע&quot;י אדם לכו&quot;ע מהני]."	סימן קנט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא 1) מהסרת הברזא דצריך להחזירה בכל שפיכה ושפיכה 2) משפיכת מים בצינור דצריך להיות קרוב להכלי?	"1) תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;א) דשאני התם דלא עשה מעשה בגוף המים משא&quot;כ הכא דעשה מעשה לכל המים (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ו) {וכ&quot;כ הר&quot;ש בפי&#x27; א&#x27;} 2) תי&#x27; המג&quot;א (שם) דפסק כחו כשזבין המים [מפני שהוא רחוק (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&quot;ג)] משא&quot;כ הכא דבא מכחו דהרי מבואר בגמ&#x27; דבגלגל יד אפי&#x27; כח שני מקרי כחו (מחה&quot;ש, לבושי שרד) {ויש לפרש דכל כח שבא מחמת momentum מקרי כחו אבל אם הולך מחמת gravity אין זה כחו, ומ&quot;מ המים שיוצאים כל היום מחבית נחשב ככחו כשהוא סמוך לפי החבית}"	סימן קנט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אדם אחר הטה החבית?	אע&quot;פ שלא כוון כלל לנטילה, מהני אם הנוטל מכוין לנטילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה)	סימן קנט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם 1) חרש ושוטה 2) קטן, כשרים ליטול ידיו של גדול?	"1) כשרים לכו&quot;ע, ואפי&#x27; לר&#x27; יוסי דס&quot;ל דבעי כוונת הנותן והנוטל הנהו בני כוונה נינהו (ב&quot;י) [ואפי&#x27; המהרש&quot;ל מודה באלו (מחה&quot;ש)] 2) בני שש דינם כחרש ושוטה, אבל פחותים מבן שש לפי ההגהות אשר&quot;י והרמ&quot;א דינם כקוף, ולפי הגר&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ז) דינם כחרש ושוטה דלא דמי לקוף דאינו אדם כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&#x27;) "	סימן קנט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגוי ונדה?	"איתא בתוספתא כל שאינו מטמא את המים במשא כשר לנטילת ידים ומשמע דהם פסולים, ויש לזה כמה תירוצים:&lt;br&gt;1) תוס&#x27; בנדה (ע&quot;א ע&quot;ב) תירצו דמיירי בתרומה [והר&quot;ש השיג עלייהו]&lt;br&gt;2) המהר&quot;י אבוהב תי&#x27; דמיירי בטומאה דרבנן דאינו מטמא אלא הידים אבל בטומאה דאורייתא לא עשו חיזוק&lt;br&gt;3) הרא&quot;ש כתב דא&quot;א בענין אחר דכולנו טמאים מתים [ומשמע דס&quot;ל דהמהרש&quot;ל (שמובא במג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב) דס&quot;ל דטוב ליזהר בזה, וביאר המחה&quot;ש דרק מאי דלא אפשר שאני, ואפשר דזהו נמי שיטת הר&quot;ש שחולק על תוס&#x27;].&lt;br&gt;למעשה, פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ט) דטוב להחמיר, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ו) כתב דהוא מדת חסידות, והחזו&quot;א כתב שלא מצינו מי שמחמיר בזה."	סימן קנט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי או נדה הכין המים?	"המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ב) כתב דכל האיסור הוא כשיוצקים המים על ידיו אבל לכו&quot;ע מותר להם להביא המים בכלי, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&quot;ו) הביא ממהרש&quot;ל דטוב ליזהר אפי&#x27; כששואבים המים, ומסתימת מ&quot;ב משמע כהמג&quot;א דדוקא שלא ליטול ידיו מהם, ואפי&#x27; לדעת המחמירים כתב הא&quot;א מבוטשאטש דאם הביא מים רבים לכל צרכי מים בבית אין להבאת מים שייכות להלחם כלל {ועוד נראה דפתיחת הברזא לאו כלום הוא},"	סימן קנט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הציור דנדה?	"כתב העטרת זקנים דמיירי בבתו נדה, דהרי אשתו נדה אסור וגם אשה אחרת אסור אפי&#x27; כשאינה נדה, והוסיף הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ט&quot;ו) עוד ציור כגון אשה מחברתה נדה"	סימן קנט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנטילה ע&quot;י קוף?	"תנן בספ&quot;א בידים דלפי הת&quot;ק כשר ולפי ר&#x27; יוסי פסול, ולהלכה תוס&#x27; והרא&quot;ש פסקו כר&#x27; יוסי, והרמב&quot;ם והרשב&quot;א פסקו כהת&quot;ק, והמחבר נוטה להקל והרמ&quot;א מחמיר, ובשעת הדחק יש להקל בזה {וכפשוטו אין לברך על נטילה זו}, ואם הגיע לו עוד מים יטול עוד הפעם בלא ברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ד)"	סימן קנט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא משחיטה דלא מקילין בשחיטה ע&quot;י קוף אפי&#x27; בשעת הדחק?"	1) שחיטה דאורייתא משא&quot;כ נטילת ידים דרבנן (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ד)&lt;br&gt;2) לשחיטה בעי בר זביחה ומש&quot;ה גוי נמי פסול (רע&quot;א)	סימן קנט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה הביא השו&quot;ע מח&#x27; ראשונים לגבי קוף אבל בהטה חבית על צדה סותם להקל כהת&quot;ק?"	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ג) דלפי הטור דפסק כר&#x27; יוסי ס&quot;ל דהציור דפליגי בה ת&quot;ק ור&#x27; יוסי בחבית שהטה היינו כשהטה מאיליה אבל אם הטה ע&quot;י אדם אפשר דמודה דחשיב כח גברא. אכן, הגר&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ד) חולק על המג&quot;א וס&quot;ל דלפי הראשונים דפסקו כר&#x27; יוסי יש להחמיר אפי&#x27; כשהטה החבית על צדה, והביה&quot;ל (ד&quot;ה עלתה) הביא מח&#x27; זה בין המג&quot;א והגר&quot;א ומסיים דלכתחילה טוב להחמיר. "	סימן קנט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר בעלי חיים?	"הכס&quot;מ מסתפק אם קוף דוקא משום שהוא בר שימוש במקצת או ה&quot;ה בשאר בעלי חיים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ה), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ו) משמע דה&quot;ה בשאר בעלי חיים"	סימן קנט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך כוונה לנטילת ידים?	"תניא בתוספתא בידים דר&#x27; יוסי ס&quot;ל דבעי כוונת הנותן וגם הנוטל, אבל קיי&quot;ל כת&quot;ק דסגי בכוונת הנותן או הנוטל, וכן פסק הרשב&quot;א דבעי כוונת אחד מהם, אבל הרא&quot;ה חולק עליו דמבואר בחגיגה (י&quot;ט ע&quot;א) דחולין א&quot;צ כוונה כלל ולא קיי&quot;ל כהתוספתא א&quot;נ התוספתא מיירי בתרומה, והרשב&quot;א ס&quot;ל דהתוספתא מיירי באכילה והגמ&#x27; מיירי בנגיעה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&quot;ד) {וק&quot;ק דהרשב&quot;א המובא בב&quot;י לא כתב הכי}. למעשה המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ה) מחמיר אפי&#x27; בדיעבד כהרשב&quot;א, אבל הגר&quot;א מקיל דרוב ראשונים חולקים עליו, ופסק המ&quot;ב דבשעת הדחק שאין לו מים אחרים יש להקל [אבל פשוט דאינו יכול לברך על נטילה בלא כוונה אפי&#x27; למ&quot;ד דעולה לו לנטילה (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; קנ&quot;ח ס&quot;ק ל&quot;ב)], ומ&quot;מ מייעץ הביה&quot;ל (ד&quot;ה ולכתחילה) שטוב שיטמא את ידיו כדי שיתחייב ודאי בנטילה שניה ויכול לברך {וע&quot;ע מש&quot;כ בס&quot;ס ח&#x27; דממ&quot;ב משמע דאם יש לו עצה אחרת עדיף שלא לעשות עצה זו (ר&quot;י באק) א&quot;נ התם מיירי כשמצמצם הברכה בכוונה וזה גרוע טפי}."	סימן קנט סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני כוונת חש&quot;ו לנטילת ידים?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ו) דקטן פחות מבן שש לא מהני, ומסתפק בחרש ושוטה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ז) {ולכאורה מבואר מב&quot;י דמהני דר&#x27; יוסי ס&quot;ל דבעי כוונת הנוטל ונותן ואפ&quot;ה ס&quot;ל דמהני נטילת ידים ע&quot;י חרש ושוטה [וקטן יש לדחות דמיירי ביותר מבן שש]}"	סימן קנט סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם זה שייך למח&#x27; אם מצות צריכות כוונה?"	"מבואר ברמב&quot;ן ור&quot;ן בחולין (ל&quot;א ע&quot;ב) דאפי&#x27; למ&quot;ד דבעלמא מצוה דרבנן צריכה כוונה כאן שהמצוה הוא הכשר מצוה לכו&quot;ע א&quot;צ כוונה וממילא פשוט דמצד המצוה א&quot;צ כוונה, והנידון כאן הוא משום העצם נטילה (פסק&quot;ת אות כ&quot;ב)"	סימן קנט סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מעין הפחותים ממ&#x27; סאה, האם כשרים 1) לטבילת גוף 2) לטבילת כלים (מטומאה לטהרה) 3) לטבילת ידים?"	"1) לפי הרמב&quot;ם כשרים אם מתכסין גופו, לפי הרא&quot;ש בשם הר&quot;י (וכן דייק הב&quot;י מרש&quot;י בחולין ק&quot;ו ע&quot;א) פסולים [דס&quot;ל הא דתנן מעין בכל שהו היינו בכלים] 2) לכו&quot;ע כשרים אם מתכסין הכלי 3) יש צד להחמיר אי אמרינן דהרא&quot;ש ס&quot;ל כהרמב&quot;ם במי גשמים דאין מחלקין בין טבילת גוף לטבילת ידים (כה&quot;ח ס&quot;ק פ&quot;א), אבל למעשה כל הפוסקים מקילין [והגר&quot;א כתב דאפי&#x27; הרא&quot;ש מודה דמהני לנטילת ידים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ט), אכן הראש יוסף מדייק מרש&quot;י בחולין (ק&quot;ו ע&quot;א) דאפי&#x27; לנטילת ידים בעי מ&#x27; סאה], ובלבד שראוין לטבול ידיו בבת אחת (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&#x27;) [ולפי החזו&quot;א סגי אפי&#x27; בזה אחר זה], והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ז) כתב דצריך לכל הפחות רביעית, דלא כתוס&#x27; בנזיר (ל&quot;ח ע&quot;ב) דכתבו דלא צריך רביעית."	סימן קנט סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול לטבול ידיו במי גשמים מכונסין פחותים ממ&#x27; סאה?"	"לפי הרבינו יונה והרשב&quot;א כשרים [דמדאורייתא סגי לטבילת כלים מטומאה לטהרה (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ב)], לפי הרמב&quot;ם והטור פסולים [דבטלו הרבנן טבילה פחותה ממ&#x27; סאה (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ג)], והשו&quot;ע מקיל והרמ&quot;א מחמיר לכתחילה, ופסק הביה&quot;ל (ד&quot;ה ויש) דבשעת הדחק יטול את ידיו {בלא ברכה} ואם יזדמן לו עוד מים יטול עוד פעם בלא ברכה."	סימן קנט סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במ&#x27; סאה של מי גשמים זוחלין?"	"הב&quot;י מסתפק לפי הרבינו יונה דהכשיר פחותים ממ&#x27; סאה אם ה&quot;ה הכשיר זוחלין, והשיג עליו הגר&quot;א (ס&quot;ק מ&#x27;) דפשוט דלא מהני לכו&quot;ע דבשלמא פחותים ממ&#x27; סאה הוי מקוה מדאורייתא לכלים אבל זוחלין פסולים מדאורייתא {וצ&quot;ל לפי הב&quot;י דאפ&quot;ה יש להסתפק כיון דנטילת ידים אינו אלא מדרבנן אולי הקילו אפי&#x27; בזוחלין}, והמ&quot;ב (ס&quot;ק פ&quot;ח) פסק דיטול עוד פעם בלא ברכה, וגם הביא הגר&quot;א דס&quot;ל דצריך ליטול עוד פעם מדינא {ולכאורה כדאי לטמא את ידיו להוציא מידי ספק}"	סימן קנט סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בפחותים ממ&#x27; סאה שזוחלין?"	"מבואר מב&quot;י דה&quot;נ יש להסתפק לפי הרבינו יונה, והא דנקט המחבר מ&#x27; סאה לרבותא דאפי&#x27; מ&#x27; סאה יש להחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ב) [ודלא כפמ&quot;ג דכתב דפחותים ממ&#x27; סאה בודאי פסול]"	סימן קנט סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול לטבול ידיו במ&#x27; סאה שאובין 1) בקרקע 2) בכלי?"	"1) לפי הרמב&quot;ם פסולים, לפי הראב&quot;ד כשרים [כדאשכחן דכשרים לטבילת עזרא], ורוב ראשונים מחמירים (ביה&quot;ל ד&quot;ה ולהראב&quot;ד) {וש&quot;מ בכללי פסק כאשר הזכיר שמות החולקים אין זה ככלל של י&quot;א וי&quot;א (מאיר עוז)} 2) פסולים אפי&#x27; להראב&quot;ד (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ח) {וש&quot;מ דאינו יכול לטבול לטבילת עזרא בכלי, וכמ&quot;ש רע&quot;א לעיל במ&quot;ב סי&#x27; פ&quot;ח ס&quot;ק ד&#x27;}, ואפי&#x27; אם חיברו לקרקע (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ט) [ולפי הגר&quot;א פסולים אפי&#x27; אם חיברו ואח&quot;כ חקקו, וש&quot;מ דגם זה פסול לטבילת עזרא (ביה&quot;ל שם) {וצ&quot;ע קצת דהגר&quot;א קאי בדעת הבה&quot;ג ומנליה להביה&quot;ל דהראב&quot;ד ס&quot;ל כהבה&quot;ג (ר&quot;י באק)}"	סימן קנט סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאובין שהמשיכוה?	"כשרים במ&#x27; סאה [ודוקא לנטילת ידים הקילו ולא לטבילת גופו]"	סימן קנט סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לטבול ידיו בבריכה?	"אם הבריכה כלי בודאי לא מהני מדין טבילה, ואם הוא קרקע תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל במים שאובין. ואם הוא זוחלין מחמת הפילטער, האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;א סי&#x27; ק&quot;י) מקיל ע&quot;פ הריב&quot;ש ברמ&quot;א (יו&quot;ד סי&#x27; ר&quot;א סעי&#x27; נ&#x27;), אבל הבצל החכמה (ח&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ח) מחמיר משום שהוא בא ע&quot;י כח חשמל, וכן הביא פתחי מקואות (פ&#x27;&#x27;ח הע&#x27; י&#x27;&#x27;ד) בשם האדמו&quot;ר מסאטמאר, והשבט הלוי (ח&quot;ט סי&#x27; קפ&quot;ו) מחמיר לנשים ולכלים אבל מקיל לאנשים ולידים. אמנם, הוסיף המאיר עוז דלפי החזו&quot;א (מקואות קמא סי&#x27; ז&#x27; ס&quot;ק ז&#x27;) פילטער שבתוך הבריכה יהא מותר."	סימן קנט סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול ליטול מידו ליד שנית בנהר?	"לא, דאפי&#x27; לר&quot;ת לא מהני אלא אם באים מכח כלי (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ו)"	סימן קנט סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול ליטול יד אחת בכלי ושנית בטבילה?	"כן (גמ&#x27; גיטין ט&quot;ו ע&quot;ב)"	סימן קנט סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה הנכונה בכה&quot;ג?	"יברך על נטילת ידים לכו&quot;ע דידו אחת היתה בנטילה (מג&quot;א ס&quot;ק ל&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ג)"	סימן קנט סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המטביל ידיו, האם צריכים הגבהה או ניגוב?	"לא [ומיהו משום מיאוס בעי ניגוב (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; קנ&quot;ח ס&quot;ק מ&quot;ו)]"	סימן קנט סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה כשטובל את ידיו?	"המרדכי סבר דיברך על טבילת ידים (וכן פסק הרמ&quot;א), והרשב&quot;א סבר דיברך על נטילת ידים דלא תקנו לטבול את ידיו אלא ליטול את ידיו (וכן פסק השו&quot;ע), והמג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;א) הביא מספר פרי יצחק דמכריע דאם טובל במים הכשרים לנטילה יברך על נטילת ידים, ואם לאו, יברך על טבילת ידים (וכן פסק המ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ז) [והחזו&quot;א משמע דלעולם יברך על נטילת ידים, והגר&quot;ז (סעי&#x27; כ&quot;ד) סבר דעדיף לברך על שטיפת ידים], ומ&quot;מ כשטובל במי הים יברך על נטילת ידים שאפשר להרתיחו (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ל&quot;א) {וכעין זה אשכחן בעירובין (כ&quot;ח ע&quot;ב) דכפניות מקבלין טומאת אוכלים משום שאפשר למתקן ע&quot;י אור, אבל צ&quot;ע אם זה דומה למים לנטילת ידים, ועי&#x27; במ&quot;ב דרשו}"	סימן קנט סעיף כ		
